מפרגנים


יינות ישראל
ישראל פרקר


יקב יהודה
אבי יהודה 054-4638544



שורק בית ספר לעשיית יין

משקאות ווזאנה אשדוד
משקאות ווזאנה 08-8563551


בקתות מעץ וינר
בקתות מעץ ביסוד המעלה

לזיכרה של יעל

לזיכרה של יעל
יעל זיקרי ז"ל
 
עולם הסיגר

יין טוב הולך עם סיגר טוב. אם ננסה לתאר את ההנאה מסיגר סביר להניח שאנשים מעשנים יבינו זאת טוב יותר, אך בטוחני שגם אלה שלא, יוכלו לדעת הנאת סיגר מהיא? ארוחה טובה מלווה בשניים שלושה יינות טובים, אפשר להגיד דורשת וקוראת לסיגר עם טעם וארומה חזקים לאקורד סיום מוצלח של ערב גדול. שלא תבינו לא נכון,"העישון מזיק לבריאות" אך לעיתים לא קרובות מידי כשכבר מבלים ערב יפה עם יין טוב מותר להשלים אותו בקינוח עם טעם אחר.


סיגר הוא בעצם צרור של עלי טבק מיובשים ומגולגלים לצורה אותה אנו מכירים. מבנהו עגול וארוך, וצבעו גבנים של חום.עישונו של הסיגר שונה מעישון רגיל, המעשן מוצץ את הסיגר לתוך פיו, ולא שואף את העשן לריאות. הסיגרים שנחשבים לאיכותיים ביותר מיוצרים בקובה, אך קיימים סוגים איכותיים לא פחות שמיוצרים בנקרגואה, הונדורס ועוד.

מקור שמו של הסיגר הוא מהמילה  Cigarro(ספרדית)

ובשפתם של בני המאיה Siyar.ישנם עדויות עוד במאה העשירית שתושביה המקוריים של יבשת אמריקה והאיים בים הקריבי עישנו סיגרים. עדות ראשונה לכך התגלתה באתר הארכיאולוגי של של בני המאיה ווחאקטון (Uaxactún) שבמחוז פטן בצפון גואטמאלה. היה זה שרטוט על כלי קיבול מחרסינה המתאר אדם מעשן סיגר פרימיטיבי. ב1942 עגנו שלוש ספינותיו של מגלה הארצות האטלקי כריסטופר קולומבוס, על חוף האי סן סלבדור שבאיי הבהמה של ימינו. באוקטובר 1942 רשם קולומבוס ביומן המסע שלו כי התושבים המקומיים נוהגים לשרוף ולעשן את עליו של צמח מקומי. רודריגו דה חרס (Rodrigo de  Xeres), קצין בדרגת סרן בספינתו של קולומבוס, ולואיס דה טורס (Luis de Torres), מתורגמן ממוצא יהודי שהתלווה לקולומבוס במסעותיו, נחשבים לאירופים הראשונים שעישנו סיגר בצורתו המקורית. הם קיבלו את עלי הטבק כמתנה מהילידים באי. תושביה האינדינים של יבשת אמריקה נהגו לייבש את עלי צמח הטבק ולעטוף אותם בעליו של צמח מקומי אחר, לרוב תירס או דקל. והספרדים היו אלה שהחלו בייצור תעשייתי של סיגרים בצורה המוכרת לנו כיום. למרות הקידמה הטכנולוגית, חברות סיגרים רבות  בעיקר  בקובה  מעסיקות עדיין מגלגלי סיגרים מקצועיים המייצרים סיגרים ביד. חברות הסיגרים נוהגות לצרף לאריזות הסיגרים המיוצרים ביד את הכתובית Totalmente a mano ("מיוצר לחלוטין על ידי אדם"), כאינדיקציה לאיכות וליוקרה.

הרכב הסיגר

הסיגר מכיל שלושה סוגי עלים : 

עלים לעטיפה עלים למילוי ועלים להדבקה.

 

 

עלי העטיף: עלים המיועדים לעטיפת הסיגר הם עלים גדולים יחסית ונלקחים בדרך כלל מחלקו החיצוני של הצמח. הם חשובים במיוחד לקביעת צבעו וטעמו של הסיגר. צבע העלה מצביע על אחוז השמן שהוא מכיל ועל תהליכי הייבוש שעבר. הסיגרים מסווגים לפי צבעי העלים העוטפים אותם, בגוונים שונים של חום. הגוון הבהיר ביותר (Claro) עוטף סיגרים חלשים יותר, בעלי טעם עדין ואחוז שמן נמוך. הגוון הכהה ביותר (Oscuro) אופייני לעלים בעלי אחוז שמן גבוה ועוטף סיגרים כבדים בעל טעם חזק ודומיננטי

 עלי מילוי: עלים המיועדים למילוי הסיגר הם עלים דקים וקטנים יותר ונלקחים מחלקו הפנימי של צמח הטבק. יצרני הסיגרים משתמשים בתערובות שונות של עלים כדי ליצור טעם ייחודי - כל אחד בהתאם לחוזק הסיגר שהוא מבקש ליצור. חלק מהיצרנים משתמשים רק בחלקים ספציפיים של העלה, ולא בכולו. הדבר מאפשר בידוד של הארומה מטעמי לוואי והדגשת הטעם הדומיננטי.

·         ליגרו - עלים הנמצאים בחלקו העליון של צמח הטבק, בעלי טעם חזק אשר אחראי עם הטעם הדומיננטי של הסיגר ויוצא ארומה חזקה במיוחד.

·         סקו - עלים הנמצא בחלקו האמצעי של צמח הטבק, בעלי טעם עדין אשר אחראי לעידון הארומתיות ולניטרול קל של הארומה החזקה שעלה הליגרו מפיק.

·         ואלדו - עלים הנמצאים החלקו התחתון של צמח הטבק אשר אחראיים בעיקר להבערת הסיגר.

עלי הדבקה: עלים המשמשים להדבקה הם עלים גמישים יותר מעלים אחרים ומשתלבים לכל אורכו של הסיגר כדי להדביק את העלים הממלאים לעלים העוטפים ולעצמם.

הסיגר מתחלק לארבעה חלקים

- ראש: ראש הסיגר נמצא בקצה הסיגר וברב הסיגרים האיכותיים הראש אטום עם עלי ההדבקה כדי לשמור על איכות הסיגר. יש לקטום את ראש הסיגר לפני העישון כדי לאפשר החדרת עשן לחלל הפה.

- פילטר או בעברית מסנן: הפילטר נמצא מעל ראש הסיגר ותפקידו הוא לסנן את העשן הנשאף מרעלים שונים ולעדן את העשן כדי שלא יהיה מחניק. ברב הסיגרים אין פילטר, בדרך כלל רק סיגרים זולים מכילים פילטר. לעומת זאת ברב רובם של הסיגרים שאינם מכילים פילטר ישנו טבק דחוס שתפקידו להחליף את הפילטר. הסיבה להיעדרות הפילטר בסיגרים יקרים היא החשש לסינון הארומה והטעם של הטבק הנשרף.

- גוף הסיגר הוא ריכוז של עלי הטבק השונים והוא מתחלק לשלושה חלקים.

·         פואיד (Foid) - השליש הראשון של הסיגר שטעמו בדרך-כלל חלש בעל עדינות וארומתיות קלילה.

·         דיוין (Divin) - השליש השני של הסיגר, בדרך-כלל בעל ארומה חזקה. בשלב זה של העישון הטעמים חזקים ומעניינים בשל העובדה שבדרך-כלל הקוטר הגדול ביותר של הסיגר נמצא בשליש השני.

·         פורין (Purin) - השליש האחרון של גוף הסיגר לפני ההגעה לפילטר. בחלק זה של העישון הטעמים הם קצת חריפים.

- בסיס הסיגר הוא החלק האחרון בסיגר  ( אותו מבעירים ).

חוזק הסיגר נקבע בעיקר לפי עלי המילוי שהסיגר מכיל, ככל שהסיגר יכיל יותר עלי 'ליגרו' לעומת עלי 'סקו' יהיה הסיגר חזק יותר בטעמו ולהפך. גם עלי העטיף קובעים את חוזקו של הסיגר. ככל שעלי העטיף יהיו יותר שמנוניים כך גם חוזקם יהיה גבוה יותר ולהפך. אולם, החוזק של עלה העטיף אינו משמעותי כמו חוזק המילוי. סיגר שחוזקו יהיה חזק יותר יכיל כמות גדולה יותר של ניקוטין מכיוון שבסיגר זה תהיה כמות גדולה יותר של עלי ליגרו המכילים את אחוז הניקוטין הגבוה ביותר בצמח הטבק.גודלו של הסיגר אינו קובע בהכרח את חוזקו.

איכות הסיגר נקבעת לפי קרטריונים רבים  בהם:

·         אופן הכנת הסיגר - כאשר סיגר מוכן בצורה תעשייתית הוא מאבד מאיכותו בשל המגע עם המכונות ואיבוד הארומה, לכן סיגר שהוכן באופן ידני איכותי יותר ובדרך-כלל יקר יותר.

·         איכות הטבק - ישנם זני טבק שונים שאיכותם נבדלת זו מזו בנוסף לכך תנאי גידול שונים משפיעים על בריאותו של הטבק ואיכותו הסופית. צמחי הטבק אשר גדלים בקובה נחשבים לצימחי הטבק האיכותיים ביותר בגלל תנאי הגידול הטובים שנובעים ממיקומה הגאוגראפי של קובה.

·         קוטר הסיגר - קוטר הסיגר משפיע על כמות העשן הנכנס לפה בכל שאיפה, וככל שקוטר הסיגר יהיה גדול יותר כמות העשן הנכנסת תהיה גדולה וכן הארומה תהיה יותר חזקה ומורגשת

·         אופן החיתוך - יש לוודא שהחיתוך ישר ונקי שכן לא יווצרו פערים ברמת הסינון של העשן הנכנס לפה ויווצרו טעמים שונים במקום טעם אחיד במקרה של חיתוך עקום. או חתיכות טבק מתפוררות במקרה של חיתוך לא חלק וחד. לכן מומלץ לחתוך סיגרים בגיליוטינה מקצועית.

אחסון

אנו נדרשים לשמור על הסיגרים בצורה הולמת ולשם כך אנו משתמשים לרוב בקופסת אחסנה מיוחדת הנקראת " יומידור " כדי לשמור על איכותו של הסיגר לאורך זמן יש לאחסן אותו במקום מוצל עם לחות מתאימה איוורור וטמפרטורה נמוכה יחסית. כמעט כל יומידור מכיל  25 או 50 סיגרים. לסיגרים הנקנים ביחידות יש בדרך כלל קופסה האוטמת אותם (קופסת מתכת  או זכוכית) כדי לשמור על איכותם. הסיגרים היקרים יותר מכילים מסביב לקופסה פיסת עץ סידר דקיקה הנקראת "טיוב" העוטפת את הסיגר ושומרת על איכותו בצורה יעילה יותר, מונעת לחות גבוהה או נמוכה מידי ואת נדידת  הטעם של המתכת אל הסיגר.

לצורך העישון יש להשתמש בקוצץ הסיגרים ולקטום את ראש הסיגר שלמעשה היא החלק שממנו שואפים את העשן או לחילופין לחורר את ראשו של הסיגר ע"י מחורר.

קוצץ גיליוטינה: הוא הקוצץ הנפוץ ביותר בקרב מעשני הסיגרים, ולמעשה הוא בנוי מלהב בודד או כפול (בדרך-כלל כפול). הקציצה מתבצעת על ידי הכנסת חלק קטן מאוד של 'זנב הסיגר' לתוך טבעת הקוצץ ותוך כדי לחיצה מהירה וישרה יש לחתוך את החלק האחורי של הסיגר אשר מיועד לשאיפת הטבק השרוף. כמו כן יש לוודא שהקוצץ חד מספיק והחיתוך הוא ישר ולא תלול כדי שלא יווצרו פערים ברמת הסינון של העשן הנכנס לפה ויווצרו טעמים שונים במקום טעם אחיד כתוצאה מחיתוך עקום. במקרה של חיתוך סיגר עם להב לא חד יכולות להיווצר חתיכות טבק מתפוררות שיהרסו את מהלך העישון לכן מומלץ לבדוק את חדות הלהב.

קוצץ V הוא למעשה מעין חור שיוצא ממנו להב חיצוני (מה שיוצר את הצורה של האות V) שמכוסה בידית המונעת פציעות. הקטימה נעשית על ידי הכנסת זנב הסיגר לחור והזזת הידית.

קוצץ מספריים: קוצץ מספריים הוא למעשה מעיין מספריים קטנות המיועדות לקיטום סיגרים. קוצץ זה מיועד לחובבי סיגרים והחיתוך שלו אינו כל כך ישר וחלק. בדרך-כלל הקוצץ מיועד לחיתוך סיגרים שאיכותם סבירה ומטה.

מחורר סיגרים (פאנץ'): למעשה פאנץ' הוא מחורר את הסיגר באופן נקודתי במקום לקצוץ אותו, הוא מיועד לאנשים שאוהבים לרכז את העשן הנפלט לפיהם בנקודה מסוימת ולא לפזר את העשן לכל עברי הפה כמו אפקט השאיפה שהקוצץ הרגיל עושה. המחורר גם מיועד לסיגרים שקוטרם גדול והחתך על ידי קוצץ V עלול לפגום בעלה העטיף.

בדרך-כלל נהוג להדליק סיגרים עם מצתים שאינם מופעלים על ידי דלק נוזלי מכיוון שטעם הדלק הנוזלי נוטה לעבור באש וההדלקה עלולה לפגום בשאיפה הראשונה של הסיגר עם הדלקתו. לכן נהוג להדליק סיגרים עם מצתים שמופעלים על ידי דלק גזי או עם גפרורים.

עם הדלקת הסיגר על ידי גפרור רצוי לחכות כמה שניות עד שהגופרית של ראש הגפרור נשרפת כך טעם הגופרית לא יעבור עם האש המדליקה את הסיגר לראשו של הסיגר  והטעם לא יהרס, בנוסף לכך לא רצוי להשתמש בגפרורים שכמות השעווה בהם גבוהה מכיוון שגם טעם השעווה נוטה לעבור באש.

חשוב להדליק את הסיגר באופן אחיד. דלקה לא אחידה או דלקה חלקית, תביא לפליטת פחמן חד חמצני בכמות גדולה, ועקב כך המעשן עלול לחוש בסחרחורת.

הסיגר נתפש בתרבות המערבית ככלי עישון לבני המעמד הגבוה. במדינות מסוימות נהוג לעשן סיגרים לרגל מאורעות משמחים, כגון הולדת בן או בת, סיום לימודים אקדמיים, חתימת עסקה מוצלחת וכיוצא בזאת. בתרבויות אחרות הסיגר מסמל מזל טוב. יש הנוהגים לשאת עמם סיגר לכל מקום.

שימו לב !!! עישון סיגר נחשב כמזיק לבריאות. הסיגר חושף את המעשן לסכנות בריאותיות. מעשנים פאסיביים החשופים לעשן שמקורו בסיגר, נמצאים בקבוצת סיכון גדולה. העשן שמפיק טבק שמקורו בסיגר הינו רב וסמיך, ובשל כך מסכן את בריאותם של הנחשפים לו.
עוד מעולם הסיגר  לחץ כאן 

תפריט


התחברות לקוחות
: שם משתמש
: סיסמה
הרשמה  |  שכחתי סיסמה
סקר דו שבועי
 
מה דעתך על האתר ?





תרבות
 

מסע בזמן במרוקו ובאטלס
להרחבה
אירועי יין

דף הבית  |  אודות  |  כתבות  |  גלריות  |  לדעת יין  |  מאחורי היין  |  צור קשר  | kollyom  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות לבעלי האתר